קטגוריה:

THE STORYTLLEHER | מיה הירש | בלוג | נועה טסה לדובאי

נועה טסה לדובאי

“נועה טסה לדובאי!!!", כתבתי לטלי והוספתי עוד כמה סימני קריאה בהודעה נפרדת.
"מההההה?"
"כן, את קולטת?", השבתי בהתלהבות.
"למההההה?"
"היא נוסעת עם העבודה, יש להם שם ועידה עסקית או משהו".
"רגע, את מתלהבת מזה?"
"ברור! מה זאת אומרת?"
״את אשכרה מקנאה במישהי שנוסעת לדובאי?״, היא לא התחברה להתרגשות שלי.

THE STORYTELLHER | מיה הירש | בלוג | מספרים

מספרים

היא פותחת את העיניים. שוכבת במיטה, מסתכלת על התקרה. לוקחת רגע להרגיש את עצמה בשקט מקרוב.
הכאב העמום בגב התחתון עדיין יושב שם ברקע. כבר חודש שלא הלכה לשיעור פילאטיס, כי נשבר לה כבר להזיע ואפילו אם כל המזגנים שבעולם יפעלו יחד, הם לא יצליחו לקרר את החום הזה שמגיע לה מבפנים.

THE STORYTELLHER | מיה הירש | מיזנטרופית חלק ב

המיזנטרופית (חלק ב')

כבר סיפרתי כאן על תחילת המהפך שלי למיזנטרופית גאה. אבל הבטחתי לספר על הרגע שבו לראשונה הרגשתי שאני חייבת לשים את עצמי גם לפני אנשים שקרובים לי באמת, יהיו התוצאות לכך אשר יהיו.

THE STORYTELLHER | מיה הירש | מספרת | אני לא סובלת לימונדה

אני לא סובלת לימונדה

מה לעשות? הטעם המר חמצמץ מתוק הזה תמיד שורף לי בלשון, וברוב הפעמים בגלל הניסיון הנואש להפוך משהו שאמור להיות חמוץ למתוק, כמות הסוכר שנוספת אליו כבר הופכת למבחילה. גם עכשיו. אל תמכרו לי לימונדה. אל תמצאו את האור במצב החדש. כי אין באמת אור.

THE STORYTELLHER | עטור מצחך זהב אפור | בלוג | מיה הירש

עטור מצחך זהב אפור?

״תגידי, השיער הלבן זה בגלל ההריון?״. ״מה?״ לא הבנתי את השאלה בכלל. ״לא, אני פשוט מנסה להבין אם את לא צובעת בגלל האדים וההריון״. ידעתי שיש לי איזה שתיים שלוש שערות לבנות על הראש, אבל ממש לא מספיק כדי להתחיל לדאוג שאני נראית זקנה, או מוזנחת.

THE STORYTELLHER | BLOG | Beneath the blue suburban skies | מיה הירש

BENEATH THE BLUE SUBURBAN SKIES

הגדולה התקשרה היום אחרי בית ספר לשאול אם היא ויהלי יכולות להיפגש. מן שאלה כללית כזאת בלי הבקשה הספציפית שידעתי שחבויה שם. שיחקתי את המשחק. ״אצלנו או אצלה?״. ״זה משנה?״, שאלה בהִתַּמְּמוּת הכמעט מתבגרת. ״אחד מהם עדיף?״

THE STORYTELLHER | BLOG | התחתית העמוקה של המשבר שלי | מיה הירש

התחתית העמוקה של המשבר שלי

7:10 השעון המעורר מצפצף. אני הופכת אותו ונותנת לקללה קטנה להשתחל לי מבין השפתיים. עוד לילה שבקושי ישנתי בו. כבר חודשיים שאני לא מצליחה להירדם, וכשאני כבר כן ישנה אני חולמת חלומות מטורפים. לפעמים אלה חלומות נוראיים, שאני מתחננת להתעורר מהם באמצע כדי לוודא שהם באמת רק חלום.

Maya Hirsch THE STORYTELLHER Blog I'm a runner מיה הירש

אני רצה

לא אחרי הילדות, או בין הבית לסידורים. זאת אומרת, כן, גם, אבל כשאני אומרת עכשיו שאני רצה אני לא מתכוונת ל"אני רצה" כשצריך לסיים שיחה ואין דרך יפה יותר לחתוך, או כשהבת שלי מחכה לי בבית ספר כי שכחתי שהבטחתי לאסוף אותה.

Maya Hirsch THE STORYTELLHER Blog Misanthrope part 1 מיה הירש

המיזנטרופית (חלק א')

אחרי שישה שבועות רצופים שבהם האיש היה "און קול" במחלקה, לא הצלחתי לזכור אפילו איך קוראים לי. זה חודש וחצי שהילדות זכו לראות אולי צללית שלו בבית, כשהיו מתעוררות בלילה בבכי מרב געגועים.

Maya Hirsch THE STORYTELLHER Blog Mom's cooking מיה הירש

אוכל של אמא

“אבל אמא, את מכינה לי שניצלים? ואת המרק ירקות שלך!". החיילת שעמדה לפני בתור לטלפון הציבורי כבר עמדה לסיים את השיחה עם הבית כשנזכרה ברגע האחרון לבקש פינוק אחד חשוב לחיילת הגיבורה שנמצאת כבר חמישה ימים שלמים בטירונות רחוק מהבית, את האוכל של אמא שלה.

נעים להכיר!

Maya Hirsch | THE STORYTELLHER | מיה הירש

בואי נשמור על קשר!

SEARCH

Search

אל תפספסי את הסיפור הבא! הירשמי לניוזלטר שלי