קטגוריה:

THE STORYTELLHER | מיה הירש | בלוג | הוא לא נכנס

הוא לא נכנס

למה היא נכנסה והוא נשאר כאן?
אולי הוא מחכה לעוד מישהו והיא כבר צריכה להיכנס לאחות.
אבל למה הוא לא מלווה אותה? שייכנס איתה ויידאג לאחרים אחר כך. למה הוא מחכה?
אני לא יודע, מאמי, מה זה משנה? איך את מרגישה?
אני בסדר. זה מוזר. אני מרגישה ציר אבל הוא לא כואב.

THE STORYTELLHER | מיה הירש | מבשלת | בלוג | אאוטסורסינג

אאוטסורסינג

"אם אני אצטרך להיכנס למטבח הזה עוד פעם אחת זה יהיה כדי לשרוף אותו!" איימתי על האיש אחרי יום נוסף עמוס בישולים וגיחות של הילדות למקרר בין לבין. "אמא, אז תלמדי אותי להכין דברים, ואני אכין ארוחת ערב!" התערבה הגדולה וניסתה לסייע.

THE STORYTELLHER | מיה הירש | בלוג | שלרם

שָׁלְרַם

"שָׁלְרַם". זאת היתה התשובה המכובסת שקיבלתי ממי שהיה בזמנו החבר שלי, כששאלתי מה אלה הכדורים האפורים הגדולים בסיר שהונח מולי במרכז השולחן לארוחת הערב. את חייבת לנסות את זה, זה מעדן, אני אומר לך", הוא ניסה לשדל אותי.

THE STORYTELLHER | עטור מצחך זהב אפור | בלוג | מיה הירש

עטור מצחך זהב אפור?

״תגידי, השיער הלבן זה בגלל ההריון?״. ״מה?״ לא הבנתי את השאלה בכלל. ״לא, אני פשוט מנסה להבין אם את לא צובעת בגלל האדים וההריון״. ידעתי שיש לי איזה שתיים שלוש שערות לבנות על הראש, אבל ממש לא מספיק כדי להתחיל לדאוג שאני נראית זקנה, או מוזנחת.

THE STORYTELLHER | BLOG | Beneath the blue suburban skies | מיה הירש

BENEATH THE BLUE SUBURBAN SKIES

הגדולה התקשרה היום אחרי בית ספר לשאול אם היא ויהלי יכולות להיפגש. מן שאלה כללית כזאת בלי הבקשה הספציפית שידעתי שחבויה שם. שיחקתי את המשחק. ״אצלנו או אצלה?״. ״זה משנה?״, שאלה בהִתַּמְּמוּת הכמעט מתבגרת. ״אחד מהם עדיף?״

THE STORYTELLHER | Blog | First step | מיה הירש | צעד ראשון

צעד ראשון

-. ומה בשבילך? -. וואו, טוב, רגע. אה, אני מתנצלת. באמת. סליחה, נהייתי מהמעצבנים האלה. אני ממש מתביישת. -. אין בעיה, מה תרצי? -. איזה ירקות יש באנטי פסטי שלכם? -. קישואים, בצל, גמבה, חצ -. אה! גמבה! לא, אני לא יכולה. אוקי. אז, אה… אפשר את המרק בטטה רק בלי השמנת? -. לא, אני מצטער, זה מגיע ככה.

THE STORYTELLHER | BLOG | התחתית העמוקה של המשבר שלי | מיה הירש

התחתית העמוקה של המשבר שלי

7:10 השעון המעורר מצפצף. אני הופכת אותו ונותנת לקללה קטנה להשתחל לי מבין השפתיים. עוד לילה שבקושי ישנתי בו. כבר חודשיים שאני לא מצליחה להירדם, וכשאני כבר כן ישנה אני חולמת חלומות מטורפים. לפעמים אלה חלומות נוראיים, שאני מתחננת להתעורר מהם באמצע כדי לוודא שהם באמת רק חלום.

Maya Hirsch THE STORYTELLHER Blog I'm a runner מיה הירש

אני רצה

לא אחרי הילדות, או בין הבית לסידורים. זאת אומרת, כן, גם, אבל כשאני אומרת עכשיו שאני רצה אני לא מתכוונת ל"אני רצה" כשצריך לסיים שיחה ואין דרך יפה יותר לחתוך, או כשהבת שלי מחכה לי בבית ספר כי שכחתי שהבטחתי לאסוף אותה.

Maya Hirsch THE STORYTELLHER Blog Misanthrope part 1 מיה הירש

המיזנטרופית (חלק א')

אחרי שישה שבועות רצופים שבהם האיש היה "און קול" במחלקה, לא הצלחתי לזכור אפילו איך קוראים לי. זה חודש וחצי שהילדות זכו לראות אולי צללית שלו בבית, כשהיו מתעוררות בלילה בבכי מרב געגועים.

Maya Hirsch THE STORYTELLHER Blog Mom's cooking מיה הירש

אוכל של אמא

“אבל אמא, את מכינה לי שניצלים? ואת המרק ירקות שלך!". החיילת שעמדה לפני בתור לטלפון הציבורי כבר עמדה לסיים את השיחה עם הבית כשנזכרה ברגע האחרון לבקש פינוק אחד חשוב לחיילת הגיבורה שנמצאת כבר חמישה ימים שלמים בטירונות רחוק מהבית, את האוכל של אמא שלה.

נעים להכיר!

Maya Hirsch | THE STORYTELLHER | מיה הירש

בואי נשמור על קשר!

SEARCH

Search

אל תפספסי את הסיפור הבא! הירשמי לניוזלטר שלי